אמון מתמשך: בעל השליטה במולטי ריטייל מגדיל שוב את החזקותיו; בביו-מיט, המיעוט עדיין בחוץ

בעלי עניין ממשיכים להצביע ברגליים: אליהו ביטון, מבעלי השליטה במולטי ריטייל, מבצע רכישה נוספת של מניות, ימים ספורים לאחר הקודמת. המהלך מצטרף לרכישה בויתניה ומדגיש את אמונת הגורמים הפנימיים בחברות, בניג

דיווחים חדשים חושפים כי אליהו ביטון, מבעלי השליטה במולטי ריטייל, ממשיך להגדיל את החזקותיו בסדרת רכישות. במקביל, בעל עניין בחברת ויתניה הגדיל אף הוא את החזקותיו. מהלכים אלו מצטרפים לאסיפה בביו-מיט פודטק, בה אושרו עסקאות בעלי עניין למרות התנגדות של 100% מהמיעוט שהשתתף בהצבעה, וזאת בזכות מנגנון הצבעה שאיפשר להתגבר על ההתנגדות שלא חצתה את רף 2% מכלל הון השותפות.

אליהו ביטון, דירקטור ומבעלי השליטה במולטי ריטייל גרופ, ממשיך להביע אמון בחברה ורוכש מניות נוספות ימים ספורים בלבד לאחר רכישה קודמת. דיווח חדש מה-15 בספטמבר חושף רכישה נוספת המגדילה את חלקו בחברה. מהלך זה, המצטרף לרכישה דומה של בעל עניין בחברת ויתניה, מחזק את מגמת הגדלת החשיפה של גורמים פנימיים בחברותיהם, ועומד בניגוד חד לאירועים אחרים בשוק, כמו אסיפת בעלי המניות בביו-מיט פודטק, שהדגימה את כוחם של בעלי שליטה מול משקיעי המיעוט.

על פי דיווח של מולטי ריטייל גרופ (2026-01-085586), ב-10 בספטמבר רכש ביטון 1,500 מניות בעסקה בורסאית, בשער ממוצע של 8.52 שקלים למניה. כעת, דיווח נוסף (2026-01-086017) חושף כי ביטון המשיך במגמה ורכש ב-14 בספטמבר 4,000 מניות נוספות, במחיר ממוצע של כ-8.40 שקלים למניה. שתי הרכישות האחרונות מביאות את סך החזקותיו של ביטון, ישירות ובאמצעות חברות בשליטתו, ל-3,093,731 מניות, המהוות כ-11.73% מהון החברה. במקביל, חברת הנדל"ן ויתניה דיווחה (2026-01-085584) כי חברת אס.גי'.אס חברה לבניין, בעלת עניין בה, רכשה ב-9 בספטמבר 2,492 מניות בשער של 17.46 שקלים למניה. לאחר הרכישה, החזקתה של אס.גי'.אס עלתה לכ-1.87% מהון החברה. רכישות על ידי גורמים פנימיים, ובמיוחד רכישות חוזרות, נתפסות לרוב בשוק כסימן חיובי מובהק, המעיד על אמונתם בפוטנציאל החברה.

בניגוד להבעת האמון הפשוטה, תמונה מורכבת יותר של יחסי כוחות נחשפה באסיפה הכללית של שותפות המו"פ ביו-מיט פודטק, שהתקיימה ב-9 בספטמבר. על פי תוצאות האסיפה (2026-01-084891), השותפות אכן אישרה ברוב גדול החלטות אסטרטגיות כמו הרחבת תחום הפעילות שלה מעבר לפודטק לתקופה של שלוש שנים. עם זאת, ההצבעות על סעיפים הנוגעים לעסקאות עם בעלי עניין חושפות דינמיקה שונה לחלוטין.

בהצבעות על חידוש מדיניות התגמול, הארכת תקופת הזכאות לתשלומים לשותף הכללי, ואישור התקשרות עם יועץ הכוללת הקצאת אופציות, נרשמה התנגדות גורפת של 100% מקרב בעלי יחידות המיעוט (שאינם בעלי עניין אישי) שהשתתפו בהצבעה. למרות זאת, כל ההחלטות אושרו. הכיצד? הסיבה נעוצה במנגנון ה"רוב המיוחד" הנדרש בחוק לאישור עסקאות כאלה. המנגנון דורש רוב מכלל המצביעים, ובנוסף, אחד משני תנאים: (1) רוב מקרב מצביעי המיעוט, או (2) שסך קולות המתנגדים מקרב המיעוט לא יעלה על 2% מכלל זכויות ההצבעה בחברה. במקרה של ביו-מיט, התנאי הראשון לא התקיים, אך השני כן. לדוגמה, בהצבעה על הארכת התשלומים לשותף הכללי, 13,439 יחידות התנגדו. מספר זה, על אף היותו 100% מהמיעוט שהצביע, מהווה רק 0.01% מסך זכויות ההצבעה בשותפות (כ-134 מיליון יחידות) – שיעור זניח ונמוך משמעותית מרף 2% הנדרש לחסימת ההחלטה.

המקרים הללו, אף שהם שונים באופיים, שופכים אור על חשיבות המעקב אחר פעילות בעלי עניין ועל מבנה הממשל התאגידי. בעוד שרכישות עצמיות כמו במולטי ריטייל ובויתניה יכולות לסמן אמון, המקרה של ביו-מיט מדגים כיצד כללי המשחק מאפשרים לבעלי שליטה להעביר החלטות בעלות פוטנציאל לניגוד עניינים, גם מול התנגדות מוחלטת של משקיעי המיעוט הפעילים. התוצאה מדגישה את הפער בין התנגדות סמלית, גם אם גורפת בקרב המשתתפים, לבין היכולת המעשית לחסום מהלכים, התלויה בשיעור השתתפות גבוה משמעותית של משקיעי המיעוט באסיפות.