מסרים סותרים מהצמרת: גל עזיבות בכירים וסכסוכים פנימיים לצד הבעות אמון וחוזי ענק

השוק המקומי מציג תמונה מורכבת: בעוד שבחברות מסוימות בעלי שליטה ומנהלים מביעים אמון באמצעות רכישת מניות וחוגגים חוזי ענק, בחברות אחרות מתחוללות דרמות בצמרת, הכוללות עזיבות פתאומיות של מנכ"לים וסכסוכים

הימים האחרונים בבורסה חושפים נרטיבים סותרים: מצד אחד, הבעות אמון חזקות כמו רכישת מניות בנופר אנרגיה על ידי היו"ר לאחר ביטול הנפקה, וחוזה ענק של רפא עם צבא ארה"ב. מצד שני, זעזועים בצמרת חברות גדולות כמו מליסרון עם עזיבה פתאומית של המנכ"ל, וסכסוך חריף בנקסט ג'ן הכולל האשמות הדדיות. התמונה הכוללת מצביעה על כך שלצד המגמות הכלליות, פעולותיהם של אנשי המפתח בחברות הן קריטיות להבנת מצבן האמיתי.

השבועות האחרונים בבורסה בתל אביב מדגישים יותר מתמיד את חשיבותם של האנשים בצמרת. בעוד שהמדדים הכלליים מספרים סיפור אחד, מבט מעמיק על פעולותיהם של בעלי שליטה, מנכ"לים ודירקטורים חושף תמונה מפוצלת, מלאת סתירות, של ביטחון מול אי-ודאות.

מחנה הביטחון: רכישות מניות ופריצות דרך עסקיות

בצד החיובי של המתרס, בולטות מספר הבעות אמון משמעותיות. הדוגמה המובהקת ביותר הגיעה מנופר אנרגיה. יום אחד בלבד לאחר שהחברה נאלצה לבטל הנפקת מניות בכורה, מיהר היו"ר ובעל השליטה, עופר ינאי, לרכוש מניות רגילות בכ-5 מיליון שקל. המהלך שידר מסר חד וברור לשוק: הכישלון בגיוס היה טכני, והאמון שלי בחברה ובשוויה נותר איתן. זוהי פעולה קלאסית של "לשים את הכסף איפה שהפה נמצא".

ינאי לא היה לבד. גל של רכישות בעלי עניין נרשם גם בחברות קטנות יותר כמו אוריון, תעוזה ונתנאל מניבים, שם מנהלים ובכירים הגדילו את החזקותיהם, מאותתים כי הם מאמינים שהמניה נסחרת מתחת לשוויה האמיתי.

אמון אינו נבנה רק ברכישת מניות, אלא גם, ובעיקר, בתוצאות עסקיות. מעבדות רפא סיפקה דוגמה מזהירה לכך עם חתימת הסכם מסגרת אסטרטגי של עד 257 מיליון דולר עם צבא ארה"ב. ההישג המסחרי העצום, שהגיע ימים ספורים לאחר הצלחה בניסוי קליני במוצר אחר, מהווה אימות ליכולות הביצוע של הנהלת החברה, ממו"פ ועד ייצור ואספקה בקנה מידה גלובלי. באופן דומה, בית ההשקעות מיטב הציג צמיחה פנומנלית של 17.3% בנכסים המנוהלים מתחילת השנה, עדות נוספת לניהול מוצלח המתרגם למספרים חזקים.

מחנה הטלטלה: עזיבות פתאומיות וסכסוכים מכוערים

בניגוד גמור לאווירת הביטחון, חברות אחרות חוות טלטלות עזות בצמרת. הזעזוע הגדול ביותר נרשם במליסרון, אחת מחברות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם עזיבתו המיידית והמפתיעה של המנכ"ל אופיר שריד. היעדר הסבר ברור לפרישה יצר אי-ודאות משמעותית סביב המשך דרכה של החברה, ומינוי סמנכ"ל הכספים לממלא מקום נועד בעיקר להרגיע את הרוחות בטווח הקצר.

אם במליסרון שוררת אי-ודאות, בנקסט ג'ן ביומד מתנהלת דרמה של ממש. התפטרותו של סמנכ"ל הכספים הפכה לסכסוך פומבי ומכוער, כאשר החברה טוענת כי התכוונה לפטרו בחשד להדלפת מידע וניגוד עניינים. חילופי האשמות כאלה בצמרת חברה ציבורית הם דגל אדום בוהק למשקיעים, המצביע על בעיות עומק בממשל התאגידי וביחסים הבינאישיים בהנהלה.

גם בחברת האשראי מלרן נרשמו חילופי גברי, אם כי פחות דרמטיים. היו"ר הוותיק דוד גרנות מפנה את מקומו לבעל השליטה, מואנד ריאן. מהלך זה, על אף שהוא חלק מסדר העסקים, מסמן ריכוז כוח משמעותי בידי בעל השליטה, שינוי שהשוק יעקוב אחריו בעניין.

התמונה המצטיירת היא של שוק שבו לא ניתן להסתפק במבט על. בעוד חלק מההנהלות מפגינות ביצועי שיא ומביעות אמון בחברותיהן, אחרות משדרות חוסר יציבות וסכסוכים פנימיים. עבור המשקיעים, המסר ברור: בתקופה זו, יותר מתמיד, חובה לבחון לעומק מי מנווט את הספינה ולאן.