בית המשפט מתערב שוב במאבק השליטה באברות: מינה דח"צית בניגוד לעמדת גבי מגנזי

בצעד חריג, בית המשפט הכלכלי כפה על חברת אברות את מינויה של איילת נחמיאס-ורבין לדח"צית, תוך שהוא עוקף את התנגדות בעל מניות המיעוט גבי מגנזי ומותח ביקורת על התנהלותו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את בקשת אברות תעשיות לסעד זמני, והורה על מינויה של איילת נחמיאס-ורבין כדירקטורית חיצונית (דח"צית). ההחלטה התקבלה למרות התנגדותו של בעל מניות המיעוט (28%) גבי מגנזי, הנמצא במאבק שליטה מול בעלת השליטה שפיר הנדסה (55%). השופט קבע כי מאזן הנוחות נוטה לטובת החברה וכי סיכויי התביעה העיקרית נגדו גבוהים.

בית המשפט הכלכלי בתל אביב התערב פעם נוספת במאבק השליטה המתמשך בחברת אברות תעשיות, וקיבל ב-4 בספטמבר בקשה דחופה לסעד זמני שהגישה החברה. במסגרת ההחלטה, הורה השופט אריאל צימרמן על מינויה של ח"כ לשעבר איילת נחמיאס-ורבין כדירקטורית חיצונית (דח"צית) בחברה, וזאת עד להכרעה אחרת בתביעה העיקרית. המינוי נכפה למעשה בניגוד לעמדתו של בעל מניות המיעוט המשמעותי, גבי מגנזי, המחזיק בכ-28% ממניות החברה.

הסכסוך הנוכחי הוא סיבוב נוסף במאבק בין בעלת השליטה באברות, שפיר הנדסה (כ-55%), לבין מגנזי, שהיה בעבר בעל השליטה. לב הסכסוך הוא מבוי סתום שנוצר סביב מינוי דח"צ שני לחברה, הנדרש על פי חוק. חוק החברות דורש רוב מיוחד למינוי דח"צ לכהונה ראשונה, מנגנון המעניק בפועל זכות וטו הן לבעל השליטה והן לבעל מניות מיעוט משמעותי. מצב זה הוביל למבוי סתום באסיפה הכללית שהתקיימה ב-26 ביולי 2026, כאשר מגנזי התנגד לשלושת המועמדים שהציעה החברה, ובכך מנע את בחירתם והותיר את החברה עם דח"צ יחיד, בניגוד לחוק.

זו אינה הפעם הראשונה שהצדדים מגיעים לבית המשפט בנסיבות דומות. כבר ב-2025 התנהל הליך דומה בנוגע למינוי הדח"צ הראשון, שהסתיים בקביעת "מנגנון האיגוד" על ידי בית המשפט – מתווה שלפיו איגוד הדירקטורים מציע מועמדים, וכל צד רשאי לפסול מספר מוגבל מהם. גם הפעם, אברות פעלה לפי אותו מתווה בדיוק, אך מגנזי בחר שלא להשתמש בזכות הפסילה שלו, ובמקום זאת הפיל את כל המועמדים בהצבעה באסיפה.

בהחלטתו, קבע השופט צימרמן כי הבקשה לסעד זמני מתקבלת, וקולותיו של מגנזי לא ייספרו במניין הקולות ברוב המיוחד הנדרש למינוי. כתוצאה מכך, נחמיאס-ורבין, שהייתה הראשונה ברשימה הכרונולוגית, תכהן כדח"צית. תוקף ההחלטה הותנה בהפקדת ערובה בסך 100,000 שקל על ידי אברות עד ל-8 בספטמבר. השופט נימק כי "מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת החברה", שכן הנזק מהמשך פעילותה בניגוד לחוק וללא הרכב דירקטוריון מלא, עולה על כל נזק אפשרי למגנזי ממינוי זמני.

השופט הוסיף וציין כי סיכויי התביעה העיקרית של אברות נגדהמשיבים נחזים כ"גבוהים". הוא דחה את טענותיו של מגנזי, שהועלו בדיעבד, בדבר חוסר התאמת המועמדים, וקבע כי הן אינן משכנעות. בין היתר, נדחתה הטענה כי המועמדים חסרים מומחיות פיננסית, שכן החוק דורש רק דח"צ אחד עם מומחיות כזו, וכבר מכהן בחברה דח"צ העונה לדרישה זו. בנוסף, בית המשפט חייב את מגנזי ומגנזי תשתיות בהוצאות משפט בסך 35,000 שקל בגין הבקשה. ההחלטה מאפשרת לאברות לחזור ולפעול עם דירקטוריון מלא כנדרש בחוק, אך הקרב המשפטי בין בעלי המניות המרכזיים עוד רחוק מלהסתיים.