המהלך הגדול: מעסקת כאל שקרסה ועד לתיק הנפט הגלובלי, החברות הישראליות מסדרות את הקלפים מחדש

קריסת עסקת הענק למכירת כאל, המהלכים האסטרטגיים של שלמה החזקות וקבוצת נפטא, וניקוי השולחן של ענקיות הביטוח אינם אירועים נפרדים. הם חלק ממגמה רחבה של 'סידור מחדש' אגרסיבי, שבה חברות מעצבות מחדש את תיקי

השוק הישראלי נמצא בעיצומו של 'ארגון מחדש אסטרטגי'. קריסת עסקת כאל תחת לחץ רגולטורי מדגימה את הסיכון בעסקאות ענק, בעוד מהלכים זריזים כמו של שלמה החזקות (מכירת סוכנות ביטוח ורכישת חברת מימון) ונפטא (מכירת נכסים בטקסס וכניסה לדרום אפריקה) מראים את היתרון במיקוד וגמישות. במקביל, חברות הביטוח מנקות תביעות עבר וחברות קטנות יותר מחפשות אקזיטים אסטרטגיים. התמונה המצטברת היא של שוק דינמי שבו ניהול פורטפוליו אקטיבי הוא שם המשחק.

גל של מהלכים אסטרטגיים שוטף את החברות הציבוריות בישראל, ומצייר תמונה של שוק דינמי המצוי בעיצומו של 'סידור מחדש' (The Great Reshuffle). לא מדובר בעסקאות אקראיות, אלא בביטוי למגמה רחבה של ניהול פורטפוליו אקטיבי ואגרסיבי, שבו חברות בכל הגדלים והסקטורים בוחנות מחדש את נכסיהן, מתמקדות בפעילויות ליבה, ויוצאות מתחומים שאינם סינרגטיים או שהפכו למורכבים מדי.

הדוגמה הבולטת והדרמטית ביותר היא קריסת עסקת הענק למכירת חברת כרטיסי האשראי כאל לידי הראל וקבוצת יוניון. פיצוץ העסקה, שנבע מדרישתה הבלתי מתפשרת של רשות התחרות שיוניון תמכור את החזקותיה בסופר-פארם, מהווה תמרור אזהרה בוהק לכל מי שמתכנן עסקת מיזוג ורכישה גדולה בישראל. הוא מדגיש כיצד הרגולטור הפך לשחקן מפתח, בעל יכולת לעצב מחדש ואף להטביע עסקאות בשווי מיליארדים, ומותיר את בנק דיסקונט והבינלאומי לחפש פתרון יצירתי למכירת כאל.

בניגוד חד לדרמה הרגולטורית הזו, בולטת הצלחתה של קבוצת שלמה החזקות. במהלך כפול ומהיר, מכרה הקבוצה את חלקה בסוכנות הביטוח תלמה-שלמה, ומיד השתמשה בתמורה כדי לרכוש את השליטה בחברת מימון הנדל"ן סיגמא סיטי. המהלך מדגים אסטרטגיה הפוכה לזו של כאל: לא עסקה מורכבת ורווית צדדים, אלא מהלך ממוקד וזריז של יציאה מתחום שאינו בליבת הפעילות וכניסה לתחום פיננסי משלים. זהו שיעור מאלף על כוחם של מיקוד וביצוע נקי.

מגמת ניהול הפורטפוליו האקטיבי ניכרת היטב גם בסקטור האנרגיה. קבוצת נפטא, באמצעות החברה האם והחברה הבת נאוויטס, מבצעת משחק שחמט גלובלי. בעוד נאוויטס נכנסת כשותפה ומפעילה לנכס נפט בעל פוטנציאל גבוה בדרום אפריקה, החברה האם נפטא מוכרת נכסי נפט וגז בוגרים בטקסס. המכירה בארה"ב מתוחכמת במיוחד: תמורת סכום צנוע, נפטא מעבירה לרוכש התחייבויות סילוק ושיקום סביבתי בשווי מיליוני דולרים, ובכך מנקה את המאזן ורושמת רווח חשבונאי נאה. זוהי דוגמה קלאסית לאופטימיזציה של תיק נכסים: יציאה מנכסים ישנים ובעייתיים כדי לממן כניסה להרפתקה חדשה עם פוטנציאל צמיחה.

ה'סידור מחדש' אינו נחלתן של עסקאות M&A בלבד. הוא כולל גם 'ניקוי שולחן' פנימי, כפי שמדגימות ענקיות הביטוח הראל ומגדל, שסוגרות בהסדרי פשרה תביעות ייצוגיות ישנות כדי להסיר עננת אי-ודאות מהמאזנים שלהן. בקצה השני של הסקאלה, אנו רואים את הקיטוב בשוק: בעוד חברת הטכנולוגיה הכושלת נקסטפרם מוכרת ציוד במחיר סמלי, חברת ביטקור קפיטל, ששינתה כיוון, מנהלת מו"מ מתקדם למכור את פעילות הרובוטיקה הישנה שלה לגורם בינלאומי. ההבדל הוא בין חיסול נכסים לבין אקזיט אסטרטגי, ושניהם חלק מאותו תהליך של התאמה למציאות חדשה.

בשורה התחתונה, השוק הישראלי מפגין חיוניות ודינמיות. חברות אינן קופאות על השמרים, אלא פועלות באופן נחרץ לעצב את עתידן. בין אם מדובר בניווט במבוך הרגולטורי, בביצוע מהלכים אסטרטגיים חדים, או פשוט בניקוי המאזן, המסר ברור: בעידן הנוכחי, ניהול אקטיבי של הפורטפוליו הוא לא אופציה, אלא הכרח.