מחזיקי האג"ח מהדקים חגורה: חלוקת הדיבידנד בפרטנר נבלמה, נופר אנרגיה מתחייבת להפחית מינוף

גל של אקטיביזם מצד מחזיקי החוב שוטף את השוק. מחזיקי האג"ח של פרטנר סיכלו חלוקת דיבידנד של חצי מיליארד שקל, בעוד שדירקטוריון נופר אנרגיה, בתגובה ללחץ המשקיעים, קבע רף מינוף מקסימלי ויוזם פדיון מוקדם של

הכוח עובר לידי הנושים: מחזיקי האג"ח של פרטנר התנגדו לבקשת החברה לחלק דיבידנד של 500 מיליון שקל, במהלך שצפוי לבלום את המהלך בבית המשפט. במקביל, ובעקבות לחץ דומה, דירקטוריון נופר אנרגיה אישר צעדי ריסון פיננסי משמעותיים: קביעת יעד מינוף מקסימלי שיפחת ל-70% ופדיון מוקדם של שתי סדרות אג"ח. מנגד, חברת הנדל"ן נתנאל גרופ הצליחה לגייס חוב נוסף, בהדגימה כי השוק פתוח לחברות השומרות על משמעת פיננסית.

גל של אקטיביזם מצד מחזיקי החוב מדגים את יחסי הכוחות המשתנים בשוק ההון, כאשר חברות ממונפות נאלצות להתיישר לפי דרישות הנושים. שתי דוגמאות בולטות מהימים האחרונים ממחישות את המגמה: מחזיקי אגרות החוב של פרטנר תקשורת הצביעו נגד בקשת החברה לחלק דיבידנד ענק של 500 מיליון שקל, ובמקביל, דירקטוריון נופר אנרגיה נקט בצעדים דרמטיים להפחתת המינוף, כולל קביעת רף חוב מקסימלי ופדיון מוקדם של סדרות אג"ח, וזאת לאחר שיח צפוף עם המשקיעים והרגולטור.

נופר אנרגיה: מהבהרות למעשים

לאחר תקופה בה נדרשה להבהרות חוזרות ונשנות בנוגע לאופן חישוב החוב הפיננסי שלה [2026-01-073544], נופר אנרגיה עוברת לשלב המעשים. דירקטוריון החברה החליט לאמץ מדיניות מינוף מחמירה ופרואקטיבית. החברה קבעה יעד רשמי, לפיו יחס המינוף (התחייבויות פיננסיות נטו לסך המאזן) לא יעלה על 75% בתוך שנה, וירד ל-70% בתוך שלוש שנים [2026-01-073961].

החלטה זו מגיעה מיד לאחר שאסיפות מחזיקי האג"ח אישרו תיקונים לשטרי הנאמנות, הכוללים החמרה של אמות המידה הפיננסיות: העלאת רף ההון העצמי המינימלי מ-900 מיליון ל-1.5 מיליארד שקל, והעלאת יחס ההון למאזן מ-14% ל-14.5%. כחלק מהמהלך הכולל לחיזוק האמון, החליט הדירקטוריון גם על פדיון מוקדם מלא, ביוזמת החברה, של אגרות החוב מסדרות א' וה'. צעדים אלה, לצד ההתפתחות העסקית כמו חתימת הסכם אסטרטגי למכירת חשמל באגירה בהיקף של כ-600 מיליון שקל [2026-01-073694], נועדו לאותת לשוק כי החברה מחויבת למשמעת פיננסית במקביל לצמיחה המואצת.

פרטנר: מחזיקי האג"ח אומרים 'לא' לדיבידנד

בחברת פרטנר, המאבק בין בעלי המניות לנושים הגיע לנקודת רתיחה. החברה, שביקשה מבית המשפט אישור לחלק דיבידנד של 500 מיליון שקל שלא מתוך רווחיה, נתקלה בחומת התנגדות מצד מחזיקי האג"ח. באסיפות שכינס הנאמן, מחזיקי סדרות ז' ו-ח' הצביעו ברובם נגד המהלך [2026-01-074213]. באסיפת סדרה ז', 55% מהמשתתפים התנגדו, ובסדרה ח', ההתנגדות הגיעה ל-57%.

התוצאה החד-משמעית היא שהנאמן יודיע לבית המשפט על התנגדות הנושים לחלוקה. אף שהחלטתם אינה מחייבת משפטית את בית המשפט, היא מהווה משקולת כבדה ביותר שתקשה מאוד על אישור הבקשה. עבור מחזיקי האג"ח, שמירת המזומן בקופת החברה לטובת חיזוק יציבותה ויכולת שירות החוב שלה, גוברת על רצון בעלי המניות למשוך רווחים. זהו שימוש מובהק בכוחם של הנושים להשפיע על מדיניותה הפיננסית של החברה.

שוק החוב: סלקטיבי אך פתוח לממושמעים

האווירה המתוחה מול החברות הממונפות אינה סוגרת את שוק החוב לחלוטין. חברות הנדל"ן, שפועלות בסביבת מינוף גבוהה באופן מסורתי, ממשיכות לגייס כספים, אך נדרשות להציג משמעת פיננסית. חברת נתנאל גרופ, למשל, דיווחה על השלמת הקצאה פרטית בהיקף של כ-42 מיליון שקל, באמצעות הרחבת סדרת אג"ח יג' הקיימת [2026-01-074154]. החברה דאגה לציין בדיווח כי היא עומדת בכל התניות הפיננסיות שלה, לרבות מגבלת חלוקת הדיבידנד, ובכך הבטיחה את אמון המשקיעים. בדומה, גם חברת גשם למשתכן חשפה לאחרונה, לקראת הנפקה אפשרית, את אמות המידה המחמירות שהיא מתכוונת לקחת על עצמה, כולל הון עצמי מינימלי ויחס הון למאזן [2026-01-073892]. המגמה ברורה: הדרך לכסף של המשקיעים עוברת דרך הצגת מאזן חזק והתחייבות למשמעת פיננסית.