הסאגה לא נגמרה: אחרי הפשרה בייצוגית, נפתחה חזית נגד בכירי הבנקים

החזית המשפטית נגד בכירי המערכת הבנקאית מתרחבת: לאחר מזרחי טפחות, גם הבנק הבינלאומי מאשר קבלת בקשה לגילוי מסמכים, במטרה לבסס תביעה נגזרת נגד נושאי המשרה בגין רשלנות.

ימים ספורים לאחר אישור הסדר הפשרה בתביעה הייצוגית על אי-תשלום ריבית בעו"ש, מתברר כי הוגשה בקשה לגילוי מסמכים נגד ארבעה בנקים גדולים, כולל מזרחי טפחות והבינלאומי. הבקשה נועדה לבחון הגשת תביעה נגזרת נגד בכירי הבנקים, בטענה לרשלנות שגרמה נזק לחברות והובילה להליך המשפטי היקר. הסאגה המשפטית, שנדמה היה שהסתיימה, מקבלת תפנית חדה ומאיימת על המנהלים באופן אישי.

החזית המשפטית החדשה נגד בכירי המערכת הבנקאית מתרחבת: לאחר שבנק מזרחי טפחות דיווח על המהלך, גם הבנק הבינלאומי מאשר בדיווח מ-28 בספטמבר כי קיבל בקשה לגילוי מסמכים כשלב מקדים להגשת תביעה נגזרת. התפתחות זו, המגיעה ימים ספורים בלבד לאחר שהושג הסדר פשרה בתביעה הייצוגית על אי-תשלום ריבית בעו"ש, פותחת מחדש את הפרשה ומעבירה את המיקוד מהאחריות התאגידית של הבנקים לאחריותם האישית של המנהלים.

הבקשה החדשה, שהוגשה לפי סעיף 198א לחוק החברות נגד ארבעה בנקים, טוענת כי החלטת בית המשפט לאשר את ניהול התובענה המקורית כייצוגית מהווה תשתית ראייתית לכאורית לרשלנותם של בכירי הבנקים. לטענת המבקש, בעל מניות בבנקים, בכך שלא פעלו לשלם ריבית על יתרות העו"ש בסביבת ריבית עולה, חשפו נושאי המשרה את הבנקים לסיכון משפטי משמעותי, שהתממש בדמות התביעה הייצוגית והפשרה היקרה. כעת, מבקשים יוזמי ההליך החדש לבחון את המסמכים הפנימיים של הבנקים כדי לגבש עמדה סופית האם להגיש תביעה נגזרת - תביעה שמוגשת בשם החברה נגד מנהליה, בטענה שגרמו לה נזק.

התפתחות זו מגיעה ימים ספורים בלבד לאחר שנדמה היה שהפרשה הגיעה לסיומה. נזכיר כי ב-23 בספטמבר, בית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר ניהול תובענה ייצוגית נגד קבוצת בנקים, כולל מזרחי טפחות והבינלאומי, בטענה ל"עשיית עושר ולא במשפט". התביעה טענה כי הבנקים נהנו מרווחים על כספי העו"ש של הלקוחות בתקופת עליות הריבית, מבלי לחלוק עמם את הפירות. אולם, יממה אחת בלבד לאחר מכן, ב-24 בספטמבר, הצדדים הגיעו להסדר פשרה שקיבל את אישור בית המשפט, מהלך שנועד להסיר את אי-הוודאות והחשיפה הפיננסית מהבנקים.

כעת, אישור התביעה המקורי משמש כבסיס למהלך המשפטי החדש. הבקשה לגילוי מסמכים מבקשת להתחקות אחר תהליכי קבלת ההחלטות בתוך הבנקים, ולבדוק האם המנהלים והדירקטורים פעלו בזהירות הראויה כדי למנוע את הנזק שנגרם לחברות שבניהולם. אם תתקבל הבקשה, ולאחר מכן תוגש ותאושר תביעה נגזרת, המשמעות עלולה להיות חיוב אישי של נושאי המשרה בנזקים שנגרמו לבנק כתוצאה מהפשרה בתביעה הייצוגית.

עבור הבנקים ונושאי המשרה בהם, זוהי התפתחות מטרידה שמחזירה את אי-הוודאות לזירה. הסדר הפשרה, שהיה אמור לקנות שקט תעשייתי וודאות משפטית, הפך בעצמו לראיה אפשרית בהליך חדש. הפרשה מדגישה את המורכבות הגוברת של ניהול סיכונים משפטיים וציבוריים במערכת הבנקאית, ומאותתת כי גם לאחר סגירת חזית אחת מול הלקוחות, עלולה להיפתח חזית אחרת, פנימית, מול בעלי המניות.