הגנה, התקפה או חזרה למשקיעים: האסטרטגיות הסותרות של החברות בשוק ההון

בעוד חברות כמו ישרס וגלובל כנפיים מצמצמות חובות, נמקו מגייסת חוב חדש וסלע קפיטל רוכשת את מניותיה שלה. הצצה למהלכים הפיננסיים המנוגדים חושפת כיצד מנהלים מנווטים בסביבת הריבית המאתגרת - ומה זה אומר על צ

שורה של מהלכים שבוצעו לאחרונה בבורסה בתל אביב חושפת אסטרטגיות ניהול הון מנוגדות. מצד אחד, חברות כמו ישרס וגלובל כנפיים נוקטות בגישה הגנתית ופורעות חובות קיימים. מנגד, חברת הנדל"ן האמריקאית נמקו ממשיכה למנף את עצמה וגייסה חוב נוסף של כ-110 מיליון שקל. במקביל, קרן הריט סלע קפיטל בוחרת בדרך שלישית ומשתמשת במזומנים כדי לרכוש את מניותיה שלה, במהלך המאותת על אמון בהערכת השווי של עצמה. הפערים באסטרטגיה משקפים הערכות שונות של החברות לגבי הסיכונים וההזדמנויות בכלכלה הנוכחית.

שוק ההון הוא זירה של החלטות, ובסביבת ריבית גבוהה ואי-ודאות כלכלית, החלטות אלו מקבלות משנה תוקף. ניתוח של מספר מהלכים תאגידיים מהימים האחרונים בבורסה בתל אביב חושף תמונה מורכבת של אסטרטגיות ניהול הון סותרות, המצביעות על כך שאין קונצנזוס בקרב מנהלי החברות לגבי הדרך הנכונה קדימה.

הגישה ההגנתית: צמצום מינוף וחיזוק המאזן

בקצה אחד של הסקאלה ניצבות חברות הנוקטות בגישה זהירה, ששמה דגש על הקטנת סיכונים וחיזוק היציבות הפיננסית. דוגמה בולטת היא חברת ההשקעות בנדל"ן ישרס, שבשליטת שלמה אייזנברג, אשר ביצעה פירעון חלקי של כ-27 מיליון שקל מסדרת אג"ח. באופן דומה, חברת החכרת המטוסים גלובל כנפיים ליסינג פרעה כ-3.6 מיליון שקל מקרן אג"ח, בהתאם ללוח הסילוקין המתוכנן.

מהלכים אלו, המכונים 'דה-מינוף' (Deleveraging), הם קלאסיים לתקופות של ריביות עולות. עלות גלגול החוב מתייקרת, והחזרתו הופכת לאפיק השקעה בטוח ונטול סיכון עבור החברה עצמה – כל שקל שמוחזר למחזיקי האג"ח חוסך תשלומי ריבית עתידיים. אסטרטגיה זו מפחיתה את נטל החוב על המאזן, משפרת את יחסי הכיסוי ומאותתת לשוק על ניהול פיננסי שמרני ואחראי. עבור חברות אלו, נראה כי שימור הנזילות וצמצום ההתחייבויות נמצאים בראש סדר העדיפויות.

הגישה ההתקפית: גיוס חוב להזדמנויות צמיחה

בניגוד מוחלט, חברת הנדל"ן המניב האמריקאית נמקו ריאלטי, הנסחרת בתל אביב, בחרה בדרך ההפוכה. החברה הרחיבה סדרת אג"ח קיימת וגייסה חוב נוסף של כ-110 מיליון שקל, מה שמקרב את סך חובה הסחיר בישראל לרמה של 3.1 מיליארד שקל.

מהלך זה מייצג אסטרטגיה התקפית או אופורטוניסטית. חברה המגדילה את המינוף שלה בסביבה הנוכחית מאמינה ככל הנראה שהיא יכולה להשקיע את ההון שגויס בנכסים או בפרויקטים שיניבו תשואה הגבוהה מעלות החוב. ייתכן שנמקו זיהתה הזדמנויות רכישה אטרקטיביות בשוק הנדל"ן האמריקאי, או שהיא מבצעת מיחזור חוב בתנאים שהיא עדיין רואה כנוחים. העובדה שחברה אמריקאית ממשיכה לראות בשוק החוב הישראלי מקור הון אטרקטיבי היא נקודה מעניינת בפני עצמה.

הדרך השלישית: השקעה בעצמך

אסטרטגיה שונה לחלוטין מציגה קרן הריט סלע קפיטל נדל"ן. במקום לעסוק בחוב, החברה מתמקדת בהון העצמי שלה. סלע קפיטל ממשיכה בתוכנית רכישה עצמית (Buyback), ובמסגרתה רכשה לאחרונה מניות של עצמה בהיקף של כ-1.3 מיליון שקל.

רכישה עצמית היא דרך להשבת הון לבעלי המניות. במקום לחלק דיבידנד או להשקיע בנכס חדש, החברה משתמשת במזומניה כדי לקנות את מניותיה מהשוק. מהלך זה מקטין את מספר המניות הסחירות, מגדיל באופן יחסי את שיעור האחזקה של כל יתר בעלי המניות, ויכול להוביל לעלייה ברווח למניה (EPS). חשוב מכך, זוהי הצהרת אמון חזקה מצד ההנהלה: היא מאותתת לשוק שהיא מאמינה שמחיר המניה הנוכחי נמוך משוויה האמיתי, ולכן ההשקעה הטובה ביותר שהיא יכולה לבצע כרגע היא בעצמה.

השורה התחתונה היא שאין דרך אחת נכונה לנהל הון תאגידי. בעוד ישרס וגלובל כנפיים מתבצרות בהגנה פיננסית, נמקו מחפשת הזדמנויות התקפיות, וסלע קפיטל מאמינה שההזדמנות הטובה ביותר נמצאת במנייתה שלה. פסיפס ההחלטות הזה הוא ברומטר מדויק למגוון הדעות והתחזיות השורר כיום במסדרונות ההנהלה של החברות המובילות בישראל.