שוק ההון חצוי: בזמן שחברת נדל"ן אחת מגייסת חוב, השנייה סופגת הורדת דירוג

תמונת מצב מפוצלת בשוק ההון המקומי: בעוד נמקו ריאלטי מגייסת בקלות מעל 100 מיליון שקל בחוב, עמיתתה לתחום הנדל"ן בארה"ב, קוהאן פרופרטיס, סופגת הורדת דירוג שמקפיצה את עלויות המימון שלה. במקביל, בשוק המניו

שלוש חברות, שלוש דרכים שונות בשוק ההון: נמקו ריאלטי השלימה בהצלחה גיוס חוב של כ-110 מיליון שקל, מה שמעיד על אמון המשקיעים. מנגד, קוהאן פרופרטיס ספגה הורדת דירוג חדה שייקרה מיידית את החוב הקיים שלה. במקביל, חברת הקלינטק אפולו פאוור נערכת לגיוס הון באמצעות הנפקת מניות, לאחר שקיבלה אישור מרשות ני"ע. התמונה המצטיירת היא של שוק סלקטיבי, המבחין היטב בין חברות וסקטורים.

האירועים האחרונים בשוק ההון המקומי חושפים תמונה מורכבת ורבת-פנים, המדגימה כיצד הגישה למקורות מימון אינה אחידה וכיצד המשקיעים מבחינים היטב בין הזדמנויות וסיכונים. בעוד חברות מסוימות נהנות מדלת פתוחה לגיוסי חוב, אחרות נתקלות בקשיים ובעלויות מימון גדלות, ובמקביל, סקטורים אחרים לגמרי נערכים לגיוסי הון מסוג שונה.

סיפורן של שתי חברות נדל"ן

במוקד התמונה המפוצלת עומדות שתי חברות נדל"ן מניב הפועלות בארצות הברית וממומנות באמצעות אג"ח בבורסה בתל אביב: נמקו ריאלטי וקוהאן פרופרטיס. סיפוריהן מהימים האחרונים מציגים שני קצוות מנוגדים של סנטימנט המשקיעים.

מצד אחד, נמקו ריאלטי, בשליטת יגאל נמדר, השלימה בהצלחה גיוס חוב של כ-110 מיליון שקל באמצעות הרחבת סדרת אג"ח קיימת (סדרה ו') בהקצאה פרטית. המהלך, שהגדיל את סך החוב הסחיר של החברה לכ-3.1 מיליארד שקל, מעיד על כך שהחברה עדיין נהנית מגישה נוחה לשוק החוב וכי משקיעים מוסדיים רואים בה יעד השקעה אטרקטיבי מספיק כדי להזרים לה הון נוסף. הצלחת הגיוס משדרת יציבות ואמון ביכולתה של נמקו לשרת את חובה הגדול.

מהצד השני של המתרס ניצבת קוהאן פרופרטיס. החברה ספגה מכה כפולה וכואבת: חברת הדירוג מידרוג הורידה את דירוג החוב שלה בשתי דרגות, מ-A3 ל-Baa2, תוך שהיא מצביעה על עלייה בסיכון. להורדת הדירוג הייתה השפעה מיידית וממשית על החברה. בהתאם לתנאי האג"ח שהנפיקה, הריבית השנתית על סדרה א' קפצה אוטומטית מ-7.75% ל-8.25%. התייקרות זו תגדיל את הוצאות המימון של קוהאן ותכביד על תזרים המזומנים שלה. המקרה של קוהאן מדגים כיצד מנגנוני הגנה למשקיעים, המשולבים בשטרי הנאמנות, פועלים בפועל ומייקרים את החוב עבור חברות שפרופיל הסיכון שלהן עולה.

הפער בין נמקו לקוהאן חושף שוק אג"ח סלקטיבי מאוד, שאינו מתייחס לכל חברות הנדל"ן האמריקאיות כמקשה אחת. המשקיעים בוחנים בקפידה כל חברה לגופה – את איכות הנכסים, רמות המינוף, תזרים המזומנים וההנהלה – ומתמחרים את הסיכון בהתאם.

האלטרנטיבה: גיוס הון בסקטור צומח

במקביל לדרמה בשוק החוב, מתרחש מהלך בזירת ההון. חברת הקלינטק אפולו פאוור קיבלה היתר מרשות ניירות ערך לפרסום תשקיף, צעד המכשיר את הקרקע לגיוס הון מהציבור באמצעות הנפקת מניות. בניגוד לחברות הנדל"ן המסתמכות על חוב, אפולו פונה לבעלי המניות הפוטנציאליים כדי לממן את צמיחתה. המהלך מגיע על רקע עניין גובר בסקטור האנרגיה המתחדשת, וכהבעת אמון, יום לפני הדיווח על קבלת ההיתר, הגדיל בעל העניין ישי מור את החזקותיו בחברה והתקרב לרף של 5%.

הסיפור של אפולו מראה כי בעוד שוק החוב מגלה בררנות, שוק המניות עשוי להיות פתוח יותר לחברות הפועלות בסקטורים הנחשבים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה. גיוס הון, כמובן, טומן בחובו דילול לבעלי המניות הקיימים, אך הוא מהווה דלק חיוני לחברות טכנולוגיה בשלבי התרחבות.

בשורה התחתונה, שוק ההון הישראלי אינו מקשה אחת. הוא פועל כזירה דינמית שבה מתקיימים במקביל אמון וחשש, גיוסים מוצלחים והתייקרות עלויות. הניגוד בין נמקו לקוהאן והמהלך המקביל של אפולו פאוור מציירים תמונה של שוק מתוחכם, שיודע לתגמל את מי שהוא תופס כחזק ולהעניש את מי שנתפס כפגיע.